ע"י אירית יוגב נ' וייעוץ בע"מ

פסק דין

רקע

1. לפניי תביעה קטנה בסך של 12,760 ₪ בגין הפרת חוזה.

2. לטענת התובעת, בחודש אוקטובר 2010 הזמינה אצלה הנתבעת תכנון תנועה של מחתם ויצמן למחזור ופירוק כלי רכב בקריית גת. לטענת התובעת היא ביצעה את התכנון, והעבירה אותו ליועץ התנועה של קריית גת, מר מוטי פריד לאישור. הפרויקט אושר על-ידי מר פריד והעירייה ביום 9.2.11. לאחר אישור התוכנית תמה עבודתה על הפרויקט, אך שכרה לא שולם לה.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה. לטענת הנתבעת בהסכם שבין הצדדים, ועל פי הצעת התובעת, נקבעו אבני דרך לעבודת התובעת. התובעת הייתה אמורה להעביר לנתבעת את התכנון המוקדם לצורך בדיקה ואישור, אך עד למועד כתיבת כתב ההגנה, לא קיבלה הנתבעת את התכנון המוקדם, וממילא לא אישרה אותו. לכן, לא היה מקום להמשיך בתכנון הסופי, ובוודאי שלא להגישו לרשויות. יתרה מזאת, טוענת הנתבעת כי הגשת התכנון ישירות לרשויות מבלי להעבירם קודם לאישור הנתבעת עולה כדי הפרת התחייבות התובעת. עוד טוענת הנתבעת כי ביום 11.1.11 הודיעה לכל המתכננים, ובכלל זה לתובעת, על הקפאת התכנון עקב קשיים של היזם, אך התובעת השיבה שמבחינתה התכנון הושלם, וזו הייתה הפעם הראשונה שנודע לנתבעת שהתוכנית נשלחה על-ידי התובעת ליועץ התנועה של העירייה, מבלי שזו הובאה לעיונה ולאישורה של הנתבעת. לפיכך, טוענת הנתבעת כי התובעת אינה זכאית לשכר טרחתה, ולחילופין זכאית לחלק היחסי של שכר טרחתה עד לשלב התכנון המוקדם בלבד, היינו 40% מהתמורה בלבד, שכן זהו השלב היחיד שניתן לה אישור לבצעו.

עדויות הצדדים

4.התובעת העידה כי ביצעה את עבודת התכנון, ושלחה את התכנית מספר פעמים לאישור העירייה, ולאחר פעמיים-שלוש התוכנית אושרה. היא שלחה בקשה לקבלת שכר טרחתה, אך שכרה טרם שולם. העבודה שהיא ביצעה הייתה מול אדריכל הפרויקט. לדבריה, לא קיבלה שום בקשה מהיזם להפסיק את העבודה. התובעת אישרה כי במסגרת ההסכם בינה לבין הנתבעת קיימות אבני דרך, וכי לא ביקשה תשלום בכל שלב, אלא המתינה לסוף העבודה. לדבריה, די בעובדה שהאדריכל אישר את התוכנית. לדבריה, האדריכל אישר את התוכנית, אם כי אין בידה אישר של האדריכל להציג. לדבריה, רק לאחר שאושרה התוכנית, נאמר לה להפסיק אותה.

5. מנהל הנתבעת, מר שמואל צארום (להלן: מנהל הנתבעת) העיד כי קיבל הצעת מחיר עבור העבודה בהתאם לאבני דרך. אבני הדרך מציינות במפורש כי עבור התכנון המוקדם תקבל התובעת 40% בלבד מהשכר. לדבריו, ביום 11.1.11 התקשר לכל היועצים, עקב קשיים של היזם וביקש לעצור את התוכנית, אך התובעת לא עצרה אלא המשיכה. לדבריו, לא יתכן שהוא כמזמין עבודה לא יקבל את התוכנית לאישור. עד היום התוכנית לא יצאה אל הפועל. לדבריו, אם התובעת הייתה מגישה לו את התכנון המוקדם והיה מאשר, אז היה משלם לה, אך לא קיבל את התוכנית.

דיון והכרעה

6. לכתב התביעה ולכתב ההגנה צורף ההסכם שבין הצדדים, הכולל מסמך הצעה של התובעת, ומסמך קיבול של הנתבעת. סכום התשלום לפי החוזה הינו בסך של 11,000 ₪ בצירוף מע"מ. על-פי ההסכם, לעבודה נקבעו "אבני דרך", אשר כוללות: א. תכנון מוקדם; ב. תכנון סופי ומפורט; ג. תשלום לאחר קבלת אישור ברשויות. בצד כל אבן דרך נקבע הסכום לתשלום, כאשר בגין התכנון המוקדם נקבע סכום של 40% מסך התמורה, בגין השלב השני 40% נוספים, ובגין השלב השני 20% הנותרים.

7. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני מבכר את עמדת הנתבעת על-פני עמדת התובעת. מבחינה עובדתית, המסקנה אשר עולה מן העדויות הינה כי ההסכם בין הצדדים כלל אבני דרך שבצד כל אחת מהן תשלום חלקי. התובעת לא עדכנה את מנהל הנתבעת בדבר התקדמות התוכנית והתקדמה בביצוע העבודה מבלי לעדכן את הגורם המזמין ומבלי לבקש את אישורו. מבחינה משפטית, סבורני כי אדם אשר מקבל על עצמו לבצע עבודה עבור אדם אחר, ובפרט כאשר החוזה כולל אבני דרך, נדרש לעמוד בקשר עם מזמין העבודה, להעביר לעיונו את העבודה שבוצעה, ובמידת הצורך לקבל את הערותיו ואישורו. במקרה דנן, בחרה התובעת שלא לעמוד בקשר עם נציג הנתבעת אשר הזמין ממנה את העבודה. אין ביכולתי לקבל את טענת התובעת, לפיה מנהל התבעת לא הגיע לישיבות. כמו-כן, לא הוצגה על-ידי התובעת שום ראייה לכך שקיבלה אישור מאדריכל אשר הוסמך ליתן את האישור מטעם הנתבעת, ואני דוחה טענה זו. בעניין זה יש להדגיש, כי כאשר אדם כלשהו מזמין עבודה מבעל מקצוע, הציפיה הסבירה היא שבעל המקצוע יעמוד עמו בקשר, ולא יבצע את העבודה במנותק ממנו, ומבלי לעדכן אותו או לדווח לו על התקדמות העבודה.

8. הואיל והתובעת לא עמדה בקשר עם מנהל הנתבעת, ולא ביקשה את אישורו לעבור מאבן דרך אחת לשניה, סבורני כי התובעת הפרה את החוזה, ולפיכך אין התובעת זכאית לשכר הטרחה שהינו מעבר לאבן הדרך הראשונה שהיא בסך של 40% מסכום החוזה. התובעת מעולם לא קיבלה אישור לעבור לאבן הדרך השניה, ומשעשתה כן ללא אישור מוסמך כלשהו, אין לה להלין אלא על עצמה. לעומת זאת, בכל הנוגע לאבן הדרך הראשונה, הואיל והתובעת ביצעה את העבודה בהתאם להזמנה, הרי שהיא זכאית לשכרה בגין ביצוע עבודה זו.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 40% מסכום החוזה (11,000 ₪ בצירוף מע"מ), בהתאם לאבן הדרך הראשונה.

סוף דבר

9. אשר על-כן, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת סך של 4,400 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

הסכום ישולם תוך 30 ימים.

בנסיבות העניין, והואיל הנתבעת נתקבלה רק בחלקה, הרי שאין צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור תוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בהעדר הצדדים.